י"ג בכסלו התשס"ד
8 בדצמבר 2003

דב. 2003-2069

 

הודעה  לעיתונות

 

הממונה על התקציבים הגיש היום לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל את דו"ח הביניים של המלצות  הצוות לצמצום מימדי העוני

 

הממונה על התקציב, העומד בראש צוות משותף למשרד האוצר ולבנק ישראל לצמצום מימדי העוני הגיש היום לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל את דו"ח הביניים של המלצות  הצוות לצמצום מימדי העוני. בצוות חברים מר אורי יוגב – יו"ר הצוות, ד"ר קרנית פלוג, ד"ר דניאל גוטליב, גב' ניצה קסיר, גב' יעל אנדורן ומר אודי בן-דרור.

 

כזכור, מינו שר האוצר ונגיד בנק ישראל בחודש מאי, צוות לגיבוש עקרונות למדיניות הממשלה למאבק בעוני. הועדה הוקמה לצורך בחינה כוללת של ההסדרים והמדיניות הדרושים למאבק ולצמצום מימדי העוני במטרה לשפר לאורך זמן את המצב הכלכלי של העניים בישראל, תוך מתן דגש לכלים שמעודדים את השתלבותם במעגל העבודה של אנשים בלתי מועסקים ואת שיפור תנאי העסקתם של מועסקים עניים.

 

הצוות קיים סידרה של פגישות ובחן את ההיבטים השונים העוסקים בנושא והגיש, כאמור, דו"ח ביניים הכולל המלצות לצמצום מימדי העוני.

 

 

 

להלן עיקרי המלצות הדו"ח:

 

 

 

 

המלצות לצמצום ממדי העוני- דו"ח ביניים

הצוות להמלצות לצמצום ממדי העוני מונה ע"י נגיד בנק ישראל ושר האוצר.

הצוות קיים סדרה של פגישות במטרה לגבש מסמך משותף. מצ"ב דוח ביניים ראשוני של עבודת הצוות.

 

עיקרי ההמלצות

בעקבות מינויים של שר האוצר ונגיד בנק ישראל, התכנס צוות משותף בהשתתפות שני המשרדים במטרה לגבש הצעות מדיניות לצמצום מימדי העוני. הצוות ראה לנכון להתמקד הן באוכלוסיה בגילאי העבודה והן באוכלוסיית הקשישים, תוך שאיפה להגדלת ההכנסות של הפרטים ממקורות עצמיים. להלן עיקרי ההמלצות:

1.       הפחתה משמעותית במספר העובדים הזרים. קביעת יעד כמותי לשיעור העובדים הזרים מתוך כח העבודה בגובה 4% בתוך 3 שנים. זאת על ידי ייקור העסקתם, הגברת האכיפה וצמצום מספר ההיתרים. מלים מלים... איזה צעדים קונקרטיים מוצעים?

2.       השלמת קצבאות בשירותים תומכי עבודה. הצוות ממליץ לבחון שילובן של אוכלוסיות נוספות מעבר למקבלי הבטחת הכנסה בתוכנית "From welfare to work” ולהאיץ את יישומה. בנוסף, ממליץ הצוות לסייע ליציאה לעבודה על ידי סיוע ברכישת שירותים תומכים אשר תורמים להסרת החסמים ליציאה לעבודה.מה עושים כשאין עבודה? מה לגבי מציאת עבודה אופטימלית ממנה גם המדינה יכולה להרוויח?

3.       העלאת שיעור הכיסוי הפנסיוני בקרב אוכלוסיות בגילאי העבודה על ידי הנהגת פנסיה תעסוקתית חובה על מנת להקטין את שיעורי התלות בקרב הקשישים בעתיד.  חשוב ביותר, אבל מה קורה לגבי מי שלא עובד? מה קורה לגבי מקצועות שיכולת העבודה בהם בגיל מבוגר נפגמת? על עמותת 50 פלוס מינוס שמעתם? מה לגבי גאות ושפל בשוק העבודה? מה לגבי התאמת מוצר הפנסיה לעידן של חוסר קביעות?

4.       בכדי להקטין את שיעורי העוני בקרב קשישים ממליץ הצוות על סיוע לקשישים מקבלי השלמת הכנסה, על ידי העלאת גובה השלמת ההכנסה לקשישים בכ-200 ש"ח לחודש והפחתת גובה קצבת הזקנה האוניברסלית בכ-100 ₪ לאוכלוסיית הקשישים אשר אינם מקבלים השלמת הכנסה. אופס, כלומר מי שאינו עני מרוד, אבל שילם ביטוח לאומי כל חייו יפסיד שוב!

5.       סיוע למשפחות גדולות עם ילדים אשר עובדות ברמות השכר הנמוכות באמצעות זיכויי מס     (Tax credits). כמו כן, סיוע למשפחות גדולות עם ילדים המקבלות הבטחת הכנסה. מה עם מי שלא יכול לנצל זיכויי וניכויי מס? מה לגבי משפחות קטנות ועניות ? אגב שימו לב לבעייתיות במינוח כשמדברים על המונח זיכויי מס כאשר התרגום המצויין כאן מציין tax credits ובעצם מתכוונים כנראה לאמר מס הכנסה שלילי...

6.       לאור חשיבות החינוך כאמצעי לצמצום מימדי העוני בטווח הארוך, ממליץ הצוות להקצות באופן יעיל יותר את המשאבים המופנים למערכת החינוך, תוך תקצוב דיפרנציאלי לשכבות החלשות.

7.       על מנת לשפר את רמת המידע ולאפשר יישום מדיניות ממוקדת באוכלוסיות הרלוונטיות, ממליץ הצוות לשלב את בסיסי המידע הקיימים בממשלה, לרבות בסיסי המידע של מס הכנסה והמוסד לביטוח לאומי. מה לגבי שקיפות מידע רלבנטי (שאינו פרטי) וזמינותו לציבור, למחפשי עבודה ולמחפשי עובדים?

8.       הצוות רואה חשיבות רבה באכיפת חוקי העבודה על המעסיקים, לרבות בנושא העסקת עובדים זרים ובתשלום שכר מינימום.(בוקר טוב...)

8.9. הצוות רואה מקום להמשך הדיונים במטרה לגבש צעדי מדיניות נוספים שיסייעו בצמצום מימדי העוני. מה לגבי לקרוא וליישם את דו"ח הוועדה הפרלמנטרית בנושא המלחמה בעוני!!

9.10.          הצוות לא הגיע להסכמה בשלב זה באשר להגדרת מדד עוני שישמש כיעד כמותי למדיניות הממשלתית. אפרופו הבג"צ המתנהל כרגע בנושא, שבו המדינה הודתה שבכלל לא בדקה את הנושא...

 


המלצות הצוות

עקרון מנחה לעבודת הצוות היה ההתמקדות בהגדלת שיעורי ההשתתפות בכח העבודה, ושיעורי התעסוקה בקרב האוכלוסייה בגילאי העבודה, מתוך ידיעה כי זוהי הדרך היחידה האפשרית לטיפול בעוני לטווח ארוך, לצד טיפול ממוקד באוכלוסיות שכושר השתכרותן מוגבל.

ההשלכות של השתתפות פעילה בכוח העבודה אינן על העובד בלבד, אלא גם על משפחתו וילדיו. ככל שמספר המפרנסים במשק הבית גדול יותר, כך סיכוייו של אותו משק בית להיחלץ ממעגל העוני והתלות גדלים.  (לא בטוח, ילדים עד גיל 18 רצוי  שיילמדו במשרה מלאה בתנאים הולמים ולא ברעב כדי לצאת ממעגל העוני ולא יעבדו...)

במשך שנים רבות, נהגו ממשלות ישראל לטפל בבעיית העוני על ידי הרחבת ההוצאה לתשלומי העברה, לרבות הרחבות משמעותיות בתשלומי ההעברה לאוכלוסיות בגיל העבודה. היקף תשלומי ההעברה הביא למצב שבו הכנסתו, מגמלאות ומההטבות הנלוות לגמלאות,  של משק בית אשר אינו נוטל חלק פעיל בשוק העבודה עשויה היתה לעלות באופן משמעותי על  הכנסותיו של משק בית אשר נוטל חלק פעיל בשוק העבודה, בעיקר ברמות השכר הנמוכות. מצב זה אינו רצוי, ולכן נעשו בשנים האחרונות מספר צעדים שעיקרם הפחתות בתשלומי ההעברה, ובעיקר בקצבאות הקיום המתמשכות לאוכלוסיה בגיל העבודה- קצבאות הבטחת הכנסה, ותשלומים מכח חוק המזונות (הבטחת תשלום). הצעדים הכלכליים שננקטו לאחרונה נועדו, לצד הצורך בהפחתת ההוצאה הציבורית, להפחית את התמריץ של מקבלי הקצבאות לשהות מחוץ לשוק העבודה. חשוב להשלים את הצעדים שננקטו בתמריצים חיוביים שיתמכו ויסייעו לשילוב בתעסוקה. אכן, רק שאלה איזה צעדים ובאיזה מינון וכן איזה צעדים לבטל !!!!!

בעיה מבנית קשה בשוק העבודה הינה המספר הגדול של העובדים הזרים אשר נוטלים חלק בשוק העבודה. הצוות ממליץ להעלות את עלות העסקתם של עובדים זרים באופן משמעותי, מתוך מגמה לייקר את עלות העסקת עובד זר ביחס לעלות העסקת עובד ישראלי. כמו כן, ממליץ הצוות להגביר את פעולות  האכיפה כנגד מעסיקים  בגין העסקה בלתי חוקית של עובדים זרים, ולצמצם את מספר ההיתרים הניתנים להעסקת עובדים זרים. בנוסף ממליץ הצוות לקבוע יעד כמותי לשיעור העובדים הזרים מתוך כח העבודה בגובה 4%.

כמו כן, ראה לנכון הצוות להתייחס למשפחות גדולות אשר אינן חלק משוק העבודה, ומספר הילדים בהן גדול.

גורם נוסף אשר יש בו בכדי להשפיע על רמת ההכנסה של משק הבית הינו רמת ההשכלה, אשר משפיעה הן על סיכוייו של הפרט להשתלב בשוק העבודה, והן על רמת הכנסתו משכר. על כן, ממליץ הצוות לבצע שורה של צעדים בתחום החינוך אשר יתרמו לצמצום ממדי העוני בטווח הארוך.

מלבד האוכלוסיות בגילאי העבודה, בחן הצוות את אוכלוסיית הקשישים.  באוכלוסיה זו יש להתמקד בקבוצות מסיימות אשר בהן מתרכז עיקר העוני בקרב הקשישים. בטווח הארוך, טיפול יעיל באוכלוסיות בגילאי העבודה, יגדיל את רמת ההכנסות של קשישים מפנסיה, דבר אשר מסייע בהוצאתם ממעגל העוני. יחד עם זאת, בחן הצוות דרכים לסייע למי שכבר הגיע לגיל הזקנה והכנסותיו ממקורות עצמיים נמוכות.

הצוות ממליץ על שורת צעדים, כמפורט להלן, תוך שימת לב לאילוצי התקציב בהם נתונה הממשלה, ותוך מגמה ברורה לעידוד היציאה לעבודה. המשותף לצעדים המוצעים הינו השאיפה להגדלת ההכנסות של הפרטים ממקורות עצמיים (עבודה ופנסיה), תוך הקטנת הסמכותם על קצבאות, וזאת לצד שיפור של מבחן התעסוקה החל על דורשי העבודה אשר יביא לאבחון יעיל יותר של האוכלוסיות אשר מידת יכולתן להסתמך על מקורות עצמיים מוגבלת.

 

משפחות גדולות ועניות

אחד מהמאפיינים הבולטים של המשפחות העניות הוא ריבוי ילדים. כך למשל שיעור העוני בקרב משפחות עם ארבעה ילדים ומעלה עמד בשנת 2001 על 44 אחוזים (כמעט פי שלושה משכיחות העוני בקרב משפחות קטנות יותר). העוני בקרב המשפחות הגדולות מתרכז בעיקר בשתי קבוצות אוכלוסיה- חרדים וערבים.

יש לעודד אוכלוסיות אלו להשתלב בשוק העבודה, בהמשך למדיניות תשלומי ההעברה שכבר מיושמת, גם באמצעות צעדים משלימים אשר יסייעו להן לרכוש כישורי עבודה. על מנת להשלים את השינויים שכבר הוחלו במערכת הקצבאות , ממליץ הצוות להתאים את תשלומי ההעברה המשתלמים למשפחות גדולות אשר שוהות במערכת הבטחת הכנסה, בהתחשב  במספר הילדים, תוך הימנעות מהכנסתן של המשפחות הגדולות ל"מלכודת תלות" שבה גובה הקצבה, ביחד עם ההטבות הנלוות לה, מביא לכך שהיציאה לשוק העבודה אינה כדאית עבורן.

לצד הגדלה מסוימת של קצבאות הבטחת הכנסה למשפחות גדולות, ועל מנת שלא להקטין את התמריץ לעבודה ובכדי למנוע אפליה של משפחות גדולות עובדות ששכרן נמוך יחסית, מוצע להנהיג תשלום מס שלילי לבעלי שכר נמוך (tax credits) למשפחות גדולות. גם צעד זה נועד לעודד יציאה לשוק העבודה בקרב משפחות גדולות אשר אינן מגיעות לסף המס, ואשר עבורן הטבות מס אחרות אינן יעילות כתמריץ לעבודה. צעד שכזה ייבחן בהמשך, על היבטיו התקציביים. ראה התייחסויות לעיל.

הוסכם על חברי הצוות כי יש להתמקד בצעדים אשר יסייעו למי שיכולת השתכרותו מוגבלת, ואם אינו עובד מוכן לקחת חלק פעיל בשוק העבודה, כאשר מבחן התעסוקה מספק אינדיקטור לנכונותו של הפרט להשתתף בשוק העבודה.

נראה כי ישנו צורך בשיפור יעילותו של מבחן התעסוקה ה"ממלכתי" ואכיפתו, ויישום המלצות ועדת תמיר יסייע בכך.

קשישים

קבוצה אשר הצוות ראה כמצריכה טיפול מיוחד הינה אוכלוסיית הקשישים. באוכלוסייה זו, יש להתמקד בקבוצות מסוימות אשר שכיחות העוני בהן גבוהה, תוך התאמת הצעדים המומלצים למאפייני הקבוצות.

בשנת 1997, אז נערך סקר הכנסות קשישים מקיף, נמצא כי לכ-42% מהקשישים בישראל ישנן הכנסות מפנסיה (עליה מ-31% בשנת 1985). שיעורי הכיסוי הפנסיוני בקרב הנשים נמוך מאשר בקרב הגברים. כמו כן, ישנן  מספר קבוצות אשר אינן נהנות כמעט מהכנסות מפנסיה- עולים חדשים, חרדים וערבים. בקרב מי שאין לו הכנסות מפנסיה, עיקר ההכנסה באה מקצבאות המוסד לביטוח לאומי, דבר שמכביד על קופת המדינה, ומקשה על הקצאת משאבים למטרות אחרות.

בדומה לאוכלוסיות בגיל העבודה, רצוי להקטין את התלות של קבוצת הקשישים במערכת הקצבאות, כאשר האופן היעיל ביותר לעשות זאת ולהקטין את שיעורי העוני בקרב הקשישים בעתיד, הינו העלאת שיעורי הכיסוי הפנסיוני בקרב האוכלוסייה העובדת, דבר שיביא להגדלת ההכנסות מפנסיה למי שיגיע לגיל הפרישה.

בטווח ארוך, הגדלת שיעורי הכיסוי הפנסיוני תגדיל את ההכנסות העתידיות בקרב אוכלוסיות עניות, כדוגמת החרדים והערבים, על ידי הגדלת הכנסותיהם משכר בגילאי העבודה. אשר על כן, על מנת להקטין את התלות של הקשישים בעתיד בקצבאות המשולמות על ידי הממשלה, ממליץ הצוות להנהיג פנסיה תעסוקתית חובה. בנוסף, כדי להבטיח את יציבות הכנסתם מפנסיה, חשוב שהפנסיה תהיה על בסיס צבירה (defined contribution) ומאוזנת אקטוארית.ראה הערות לעיל

על מנת לסייע לאותם קשישים שאין להם הכנסות מפנסיה, מציע הצוות להגדיל את רכיב השלמת ההכנסה לקשישים בכ-200 ש"ח ולממנו על ידי הקטנת הרכיב האוניברסלי בקצבת הזקנה בכ-100 ₪ לאוכלוסיית הקשישים אשר אינה מקבלת השלמת הכנסה. בכך, תגדל הכנסתם של אלו מבין הקשישים התלויים באופן בלעדי בקצבאות המוסד לביטוח לאומי. יוזכר, כי מתוך  כ-710,000 מקבלי קצבאות זיקנה ושאירים מקבלים כ-203,000 השלמת הכנסה (28.6%).

עוד הוצע לבחון בהמשך תשלום השלמת הכנסה מדורגת, בהתאם לרמת הכנסותיהם של מקבלי קצבאות זקנה ושאירים. !!!!

 

השלמת קיצבאות במתן שירותים בעין

התוכניות הכלכליות בשנתיים האחרונות פעלו בעיקר לצמצום התמריצים השליליים ליציאה לעבודה, הגלומים בתשלומי העברה. כצעד משלים לצעדים אלו, החליטה הממשלה על יישום תכנית לשילוב בלתי מועסקים בשוק העבודה ("מהבטחת הכנסה להבטחת תעסוקה") אשר דומה לתכניות מסוג "From welfare to work  אשר בוצעו בהצלחה במדינות רבות, לרבות ארה"ב והולנד. בהקשר זה ראוי לציין, כי בימים אלו מגבשים משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה ומשרד האוצר מכרז לבחירת גורמים מומחים שיפעילו ארבעה מרכזי תעסוקה באזורים שונים בארץ, כשלב ראשון ביישום הרפורמה לשילוב מקבלי גמלאות קיום מתמשכות בשוק העבודה. המכרז עתיד להתפרסם עוד בשנת 2003, במטרה  להתחיל להפעיל את המרכזים במהלך שנת 2004. תכנית זו,  המבוססת על המלצותיה של ועדה ציבורית בראשות פרופ' יוסי תמיר, באה לענות על הכשלים הקיימים כיום בשירותי התיווך בין דורשי עבודה למעסיקים שמספקות המערכות הממשלתיות אשר אמונות על שילובם בעבודה של הבלתי מועסקים, לרבות חוסר תיאום בין הגופים השונים, חוסר יעילות בהקצאת המשאבים באותם גופים, הפרדת המערכות בין מספר משרדים ועוד. כשלים אלו הביאו לצורך במציאת דרך חלופית לשילובם בשוק העבודה של בלתי מועסקים. אשר על כן, במסגרת מרכזי תעסוקה נסיוניים בארבעה אזורים שונים בארץ, יינתנו לדורשי העבודה באופן אינטגרטיבי כל השירותים התומכים ביציאה לעבודה כגון הכשרה מקצועית, שירותי השגחה על ילדים, פתרונות תחבורה, שירותי השמה ועוד. תפקיד המרכזים לסייע בהסרת החסמים המעכבים יציאה לעבודה בקרב מקבלי קצבאות הקיום, תוך הגדרת תוכנית פרטנית לכל דורש עבודה, לפי צרכיו השונים. עקרון היסוד שבבסיס התכנית הינו כי על כל אדם המסוגל לכך לעבוד לפי מיטב יכולתו על מנת לפרנס את עצמו ואת משפחתו.

לפיכך, מוצע  להאיץ ולהרחיב את הקמתם של המרכזים התעסוקתיים ברוח המלצות ועדת תמיר. עוד מוצע לבחון שילובם של מקבלי קצבאות קיום אחרות (לרבות מקבלי קצבאות נכות כללית ואחרים) במערכת דומה המסייעת ביציאה ממעגל התלות למעגל העבודה.

עוד ממליץ הצוות לסייע, במגבלות התקציב בהן נתונה הממשלה, בשירותים אשר יש בהם לסייע בהסרת חסמים אשר מונעים ממקבלי הקצבאות לצאת לעבודה, כגון שירותי השגחה על ילדים קטנים (מעונות יום, משפחתונים ומועדוניות), דבר שיסייע לאמהות לילדים בכלל, ולאמהות חד הוריות בפרט, להשתלב בעבודה. כל כך הרבה נכתב, ראה למשל אתר העוקץ בקישורי הפורום,  על התוכנית הזאת שפשוט אין לי חשק להעיר...

חינוך

הנתונים מלמדים ששיעורי העוני בקרב בעלי השכלה נמוכה גבוהים במיוחד; והשכלה נמוכה היא גורם מרכזי לעוני. כך למשל ההסתברות של משק בית בו השכלת ראש משק הבית מתחת ל-8 שנות לימוד גבוהה פי שלושה מזו של משק בית בו ראש משק הבית למד 11-12 שנות לימוד; ובקרב משפחה בה ראש משק הבית למד 9-10 שנות לימוד גדולה ההסתברות להיות עני פי 1.5.

בנוסף, ניתן לראות קשר ישיר בין רמת ההשכלה לשיעורי השתתפות בכוח העבודה. שיעור ההשתתפות בכח העבודה של בעלי 0 עד 8 שנות לימוד עמד בישראל בשנת 2002 על כ-23% מכח העבודה. שיעור זה עמד על כ-52% בקרב בעלי 9 עד 10 שנות לימוד וכ-70% בקרב בעלי 13 עד 15 שנות לימוד.

שיעור העוני הגבוה בקרב בעלי השכלה נמוכה נובע מהשיעור הניכר של הלא מועסקים בקרב קבוצה זו אך גם מהשכר הנמוך אותו משתכרים המועסקים מביניהם.  קשר זה בין רמת ההשכלה והעוני התחזק על פני זמן. הקשר בין השכלה להסתברות להימצא מתחת לקו העוני מצביע על כך שהפתרון לבעיית העוני בטווח הארוך טמון במערכת החינוך.

חשוב שמערכת החינוך תמשיך ותגביר את המאמצים להעלאת רמת החינוך בקרב ילדים באוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה, ותפעל על ידי כך להקטנת הפערים בהישגים. שיפור מערכת החינוך תקנה את הכלים להשתלבותם העתידית המוצלחת של ילדים ממשפחות מעוטות הכנסה בשוק העבודה, ותתרום בכך לצמצום הפערים ולחילוצם ממעגל העוני.

 

בין הצעדים מוצע:

להביא לרמת תקצוב דיפרנציאלי במערכת החינוך, תוך הקצאה של משאבים גבוהים יותר לבתי ספר בחינוך היסודי אשר רמתם הסוציו-אקונומית נמוכה יותר (בהתאם לטיפוח בית ספרי), ותוך כך לאמץ את מסקנות דו"ח וועדת שושני, להקצאת שעות הלימוד בחינוך היסודי  פר תלמיד בצורה דיפרנציאלית בהתאם לעשירון הטיפוח בו ממוקם בית הספר.

עוד מוצע כי בניגוד לשיטה הקיימת כיום של הקצאת משאבים לחינוך היסודי ברמה אוניברסלית לכלל בית הספר (לפי רמת הכיתה, וסוג המגמה), משרד החינוך יקצה את המשאבים לרשויות המקומיות בהתאם למצבה הסוציו-אקונומי של הרשות.

בנוסף, בחלק ממערכות החינוך ההשכלה המוקנית לתלמידים אינה מקנה להם כישורים שיסייעו להם להשתלב בתעסוקה. לפיכך חשוב להתוות תוכנית ליבה משותפת לכל מסגרות החינוך, שתתמקד בתחומים החיוניים להשתלבות עתידית בכוח העבודה, כגון: באנגלית, מתמטיקה מחשבים, והבנת הנקרא. כל כך הרבה נכתב, ראה למשל אתר העוקץ בקישורי הפורום,  על התוכנית הזאת שפשוט אין לי חשק להעיר...

עובדים זרים

אחד הכשלים הכבדים בשוק העבודה הישראלי הינו מספרם הגדול של העובדים הזרים הנוטלים חלק פעיל בשוק העבודה. מספר העובדים הזרים הגיע בשנת 2002 לכ-300,000, כאשר כשני שליש מהם אינם בעלי היתר עבודה חוקי. בעיית העובדים הזרים הוחרפה בשנים האחרונות, וזאת הן נוכח הכדאיות הכלכלית הרבה בהעסקתם, בהשוואה להעסקת עובד ישראלי, והן נוכח העובדה כי עד לאחרונה לא נאכפו במידה מספקת הכללים הקיימים לעניין העסקת עובדים זרים.

העסקת העובדים הזרים משפיעה על שוק העבודה בשלושה אופנים עיקריים- ראשית, העובדים הזרים מאיישים מקומות עבודה רבים של עובדים ישראלים, בעיקר בעבודות שבוצעו בעבר על ידי ישראלים בעלי השכלה נמוכה. שנית, העובדים הזרים יוצרים לחץ להורדת השכר לעובדים ישראלים באותם ענפים בהם הם עובדים. שלישית, בשל המספר הרב של העובדים הישראלים אשר אינם נוטלים חלק בשוק העבודה, גדלה ההוצאה לתשלומי ההעברה באופן משמעותי.

ממשלת ישראל נוקטת כיום במדיניות שמטרתה להביא לצמצום מספר העובדים הזרים בהיתר ושלא בהיתר, בין היתר על ידי צמצום הדרגתי של המכסות להעסקת עובדים זרים, סגירת השמיים לכניסת עובדים זרים חדשים, ייקור העסקתם של העובדים הזרים באמצעות הטלת אגרות, היטל העסקה וביטול נקודות זיכוי במס. עם זאת, עדיין קיים פער גדול מאוד בין עלות העסקת עובד זר לעלות העסקת עובד ישראלי.

כמו כן, לאחרונה תוגבר מערך האכיפה כנגד העסקה בלתי חוקית של עובדים זרים  וכנגד עובדים זרים השוהים בארץ באופן בלתי חוקי.לצורך כך הוקמה מנהלת העובדים הזרים במשרד לבטחון פנים וכן יחידת הסמך לענין עובדים זרים במשרד התמ"ת.

לאור ההשלכות של בעיית העובדים הזרים קיימת חשיבות מכרעת בהמשך הפעולה לצמצום מספרם בהתאם להחלטות שהתקבלו ואף מעבר לכך. כמו כן, יש צורך בייקור נוסף ומשמעותי של העסקת העובדים הזרים, על מנת לצמצם באופן משמעותי את הכדאיות הכלכלית בהעסקתם, בין היתר על ידי העלאת המיסוי הקיים. על מנת לצמצם את הפער הקיים בין עלות העסקת עובד זר להעסקת עובד ישראלי, מוצע להעלות את ההיטל שנקבע בחוק בשיעור של 8% על העסקת עובד זר לשיעור של 40%.

הצוות סבור כי יש להקשיח את הקריטריונים להעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד וכי יש לקבוע מכסות העסקה גם בענף זה, אשר אינן קיימות כיום. ענף הסיעוד יכול להוות מקור תעסוקה חשוב לאנשים מעוטי השכלה.

הצוות ממליץ לקבוע יעד כמותי, לפיו יופחת שיעור העובדים הזרים מתוך כח העבודה ל-4% בתוך 3 שנים. עוד ראה הצוות כי יש לתת את הדעת בנושא העסקת עובדים זרים יומיים (עובדים פלשתינאים) וממליץ כי היעד הכמותי שנקבע להעסקת עובדים זרים יכלול גם את העובדים הזרים הפלשתינאים. במידה ומספרם של אלה יגדל בעתיד, יהיה צורך להפחית בהתאם את מספר העובדים הזרים.

 מוצע, להתמקד בטווח הזמן הקצר במבצע הרתעה ואכיפה כנגד מעסיקים, ובכלל זה במשקי בית המעסיקים עובדים זרים ללא היתר, וזאת במטרה להתמקד ביצירת מקומות עבודה במשקי בית לאוכלוסייה בעלת השכלה נמוכה, לה הופחתו קצבאות הקיום. כל כך הרבה נכתב, ראה למשל אתר העוקץ בקישורי הפורום,  על התוכנית הזאת שפשוט אין לי חשק להעיר, כדאי רק לקרוא את הפרקים המתאימים בטיוטת התוכנית הכלכלית במסגרת מאמרי קהילת רפורמה כלכלית בתפוז...

מערכת מידע

על מנת לשפר את רמת המידע המצויה בידי הממשלה, דבר בעל חשיבות רבה לצורך קביעת מדיניות לצמצום העוני, יש חשיבות ליצור בסיס מידע שיאפשר זאת. לצורך כך יש לאחד את מאגרי הנתונים המצויים בידי הממשלה, לרבות אלה של מס הכנסה והביטוח הלאומי. זהו??? מה בדבר הקמת מאגר מחפשי עבודה ? הקמת מאגר משרות פנויות? הקמת מאגר משרות תפוסות ע"י עובדים זרים? ופתיחתם במגבלות פרטיות לרשות הציבור? כדאי לקרוא את הפרקים המתאימים בטיוטת התוכנית הכלכלית במסגרת מאמרי קהילת רפורמה כלכלית בתפוז...

המשך עבודת הצוות

הצוות ראה לנכון להמשיך ולנסות לגבש צעדי מדיניות נוספים שיסייעו בצמצום מימדי העוני תחת העקרונות שהנחו את עבודת הצוות. כמו כן, ראה הצוות לנכון לגבש מדדים בתחומי התעסוקה, החינוך, והבריאות- תחומים אשר משפיעים על מימדי העוני- כיעדים למדיניות ממשלתית בצמצום מימדי העוני.

הצוות לא הגיע להסכמה באשר לגיבוש מדדים למדידת עוני אשר יהוו יעד למדיניות ממשלתית.

 

מה לגבי המלצות הוועדה הפרלמטרית שטיפלה בנושא? מה בדבר שילוב חברים לצוות מהמגזר השלישי? אולי אנשים שמכירים את הנושא ויכולים לתת הערות בונות? אולי ד"ר יצחק ספורטא? מה לגבי אנשים שאינם תלויים...